אני מאד מאד מודאגת הילדה שלי בת שמונה וחצי חודשים וקמה בלילה כל רבע שעה. היא נרגעת או עם מוצץ או עם בקבוק, מה שגורם לה לאכול די הרבה בלילה ולנו- כהוריה- לא לישון כמו שצריך. הפסקתי להניק אותה לפני כחודשיים, במיוחד כי חשבתי שהיא מתעוררת הרבה כי החלב שלי אינו משביע אותה בלילות, מה שהתגלה כטעות כי היא עדיין קמה וקמה וקמה.. אולי תוכל לתת לי מעט דברי חוכמה, אם ישנם כאלה, בנושא???
תודה.
יפעת שלום לך,
את באמת מתכוונת לכל רבע (רבע) שעה או שקצת הגזמת, אולי כל שעה, למשל?
ואיך היא ישנה בשעות היום?
גוזי שלי ( 8 ) התחילה לישון לילה שלם בגיל שנה וחצי ואלי (2) עד היום מתעוררת לבקבוק פעם או פעמיים בלילה.
אנחנו לא אחת מאותן משפחות מופלאות שבהן תינוקות נוחרים בנחת כל הלילה או מתעוררים פעמיים לציצי בגיל חצי שנה.
מבחינתי הלילות של השנה הראשונה בשני המקרים היו משהו סוער ודינמי ומתיש והרבה פעמים מעצבן עד כדי טרוף.
לכן, מה שהכי היה חשוב לנו זה שאנחנו נמשיך איכשהו להיות אנושיים שזה אומר :
א. לישון טוב בשעות היום.
ב. להתחלק שווה בינינו כך שכל לילה או חצי לילה אחד מאיתנו ישן כמו שצריך.
(דרך אגב ממש ברגעים אלו יושבת על שולחן המחשב לידי אלי ורוצה המון דברים מיותרים וממש לא ישנה...)
ומה איתך יפעת?
נראה שאת מודאגת.
נראה לי שאיכשהו משהו מאד לא שקט אצלך באמהות או בחיים - האם יש בזה משהו?
לפי הבנתי בגיל שבו מדובר ילדתך (מה שמה?!) יותר מהכל מבקשת להרגיש בטוחה. זאת אומרת שאם היא נרגעת עם הבקבוק או המוצץ ובאמת נרגעת, ואם גם את רגועה שם לצידה בלי קשר למספר הפעמים שהיא מתעוררת, (רוגע שקשה להגיע אליו אם את לא ישנה אף פעם, לכן המלצותי מקודם), אז היא מקבלת בתשובה לשאלה שלה: "האם אני מוגנת כאן?" את התשובה: "כן!" ובגיל הזה זה הרבה יותר חשוב ולטעמי יותר רלוונטי מללמוד לתקשר רגשות.
כלומר, כל מה שמרגיע אותך - זה טוב, אם זה באמת מרגיע. וכל מה שמרגיע אותה - כנ"ל.
יוצרים עכשיו את הקרקע של הברית שבה היא מרגישה שהיא יכולה לסמוך עלייך כיוון שאת סומכת על עצמך.
אחר כך יגיע הזמן לעמוד על הקרקע הזאת ולתקשר - אבל קודם הקרקע...
הערה חשובה : הבהירות לגבי יום ולילה שיש לנו לא בהכרח רלוונטית למי שרק הגיע לכאן - לעולם החומר.
ילדים שהוריהם בתוכם מאד רגישים וקשובים וגם לא פועלים כאוטומט - הרבה פעמים מבקשים לבדוק ביחד עם אמא ואבא - מה סדרי העדיפויות האמיתיים - כלומר איך באמת אמורה המשפחה הזאת להתנהל - עכשיו שאני הגעתי,עכשיו כשכבר שום דבר לא מובן מאליו.
זו הזדמנות להפוך את השנתיים הראשונות לזמן של הקשבה ודינמיות ושינוי סדרי עדיפויות שאולי תחילתו הרצון לישון קצת אבל סופו - המון חופש ואמץ ושותפות להרפתקאה שלא היכרתם יחד. וגם לילה ארוך ושקט.
לילה טוב, מקווה שנגעתי במשהו,
שי.
