הורות כמעשה ניסים

שי אור

 

 
 
   
  
בית
 
"אמא ואבא.
אני מבקש לחוש שכאן בעולם הזה שאליו הזמנתם אותיאני בבית.
לחוש שהעולם הזה הוא ממש בית שלנו. שלכם ושלי.
עולם שופע שמספק לנו את כל צרכינו,עולם בו כל מה שקורה הוא בעדנו ולמעננו.
 שיש כאן מקום לכל מה שאני.
העוצמות שלי, הקשיים שלי,הרגשות, המחשבות
וגם הפחדים שלי.
מבקש לעצום אתהעיניים, להתרווח לכם על הידיים ולדעת שלא אפגע, שלא אפול,
שאני מוגן ובטוחללא תנאי.
כשקר וכשחם.
כשאתם שמחים וכשאתם עצובים.
כשאתם יודעים וכשאתם מבולבלים.
כשאנחנו בבית וכשאנחנו ברחוב.
כשיש כסף וכשאין כסף.
כשהכל מסתדר וגם כששום דבר לא מסתדר. . .
כשאני שמח ונחמד וכשאני מעצבן ותוקפני,
לחוש נינוח ומוגן, שקט, מלא אמון,
מבקש להרגיש שהכל באמת בסדר,
להרגיש בבית, בכל זמן ובכל מקום בעולם.




 

 
 
הבקשה הראשונה היא בקשה לביטחון.
 

קשיים שיכולים לנבוע מאי הענות לבקשה הראשונה:
 
כל אחד מהם כשהוא מופיע רק לפעמים ואינו משבש את חיינו, משמש אמצעי של ילדנו לרמוז לנו שנענה לבקשה. כשהוא הופך לקבוע – אובססיבי – קיצוני, הוא מסמן לנו שבתחום הזה ילדנו עבר לשלב הדרישה.
 
פחד מאנשים, רעשים, מקומות חדשים,
חרדה או עוינות כמרכיב קבוע בהתנהגות,
קושי להיפרד במשפחתון/גן/בית ספר,
תלותיות/היצמדות לאמא ואבא,
תלות בחפצים מסוימים או מאכלים מסוימים,
חוסר מוכנות לשתף במשחק או לחלק לאחרים
קשיי הירדמות בלילה
מחלות ופגיעות קיצוניות שיש בהן סכנת מוות.
עצירות/שילשול
התנהגויות של גיל צעיר יותר (פיפי במיטה בגיל 8) תלות בבקבוק/מוצץ בגיל 5, דיבור תינוקי בגיל 6 וכו')
הימנעות מדברים חדשים, מסיכונים, הרפתקאות, הפתעות, מאכלים לא מוכרים
התרחקות מילדים/אנשים שנראים שונים
קושי גדול במעברים, יציאה מהבית ,מעבר דירה, נסיעות, שינוי גן/בי"ס.
ועוד...
 
 
 
שאלות שכדאי לשאול את עצמנו, שאלות שמעלות אל פני השטח את יחסנו לבקשה הראשונה: 
                                    
האם העולם הזה הוא הבית שלך ?
האם חייך מושתתים על חווית חוסר או חווית שפע?
האם חייך מנהלים מתוך אמון או מתוך פחד ?
האם בשגרת חייך יש מקום להכיל רגשות קשים, התנהגויות קיצוניות, בלבול וחולשה או שאולי הנטייה היא להדחיק, לפתור מיד, להתעלם או לשפוט תופעות כאלה?
 
 
אמונות מפעילות שסוגרות אותנו, שלא מאפשרות להענות באמת לבקשה הראשונה :
 
האמירות שכאן, כולן מהחיים. כל אחד פוגש אותן מתישהו. כל אחת מהן- כשאנו חיים לאורה - משקפת אמונה מפעילה לפיה העולם איננו מקום בטוח, אינו באמת הבית שלנו. כמובן שזו רשימה חלקית.
  
"אסור לסמוך על אף אחד"
"החיים הפ מלחמת הישרדות"
"השפע מנוון- החוסר מדרבן"
"אף פעם לא מספיק לכולם, צריך לדעת לוותר"
"אני לא צריך הרבה, אני מסתפק במועט"
"אנחנו עם קטן ומוקף אויבים"
"זכור את עמלק"
"אף פעם אי אפשר לדעת מאיפה זה יבוא לך"
"כדי לגדול צריך כל הזמן לראות מה חסר ולשפר"
"חברים חברים" אבל בשעת צרה.."
"העיקר הבריאות!".
"לא צריך לעשות מכל דבר דרמה!"
"אני כבר אסתדר לבד"
 

 

 


Go Back  Print  Send Page

הורות כמעשה ניסים   -   שי אור   -   yesh-orr@zahav.net.il   -   077-7818107

 


בניית אתרים - לייבסיטי